שבעה טיפים לסשן מיקס מוצלח
המיקס הוא התהליך שבו אנחנו "צוללים" לתוך העולם הדמיוני שממנו מורכב השיר שאנחנו עובדים עליו. בזמן המיקס נקבע את המיקום הסופי לערוצים שהקלטנו בתמונת הסטריאו. זהו תהליך יצירתי שמורכב מעבודה טכנית, אומנותית, ובעיקר המון רגישות: לעיבוד, לכלים שמנגנים, לטקסט ולשירה. מיקס טוב הוא מיקס שמתרגם למאזין את פרי דמיונו של האמן והמפיק המוסיקלי, ובעצם אומר למאזין: "ככה רציתי שתאזין לשיר".
הנה שבעה טיפים שהם, לפי דעתי המפתח למיקס מוצלח:
מידע – אם אתם טכנאיי המיקס, דאגו לקבל כמה שיותר מידע על השיר מהמפיק המוסיקלי או האומן. מה ההשפעות המוסיקליות, האם היה איזשהו רפרנס שהאזינו לו במהלך ההקלטה, מה האומן רוצה להגיד בשיר, האם יש איזשהו כלי נגינה שצריך לקבל פוקוס מיוחד בשיר.
Rough Mix – ה-"רף מיקס" (נשמע נורא כשכותבים את זה בעברית), לתפיסתי, הוא מיקס מאד בסיסי של השיר. ברוב המקרים זה יהיה הטיפול הבסיסי עשו לכל ערוץ בשלב ההקלטות. ל-רף מיקס יש תפקיד קריטי: זו הדרך הטובה ביותר להיכנס לראש של המפיק והאומן, ולהבין איך הם שמעו את השיר בזמן ההקלטות. בהאזנה ל-רף מיקס, נשים לב לבאלאנס בין הכלים, למיקום של כל כלי בפנורמה הסטריאופונית, והאם יש אפקטים מיוחדים שהתווספו.
קבלת הערוצים למיקס – בעיקרון אני מעדיף לקבל סשן Pro Tools. זה חוסך הרבה זמן הכנה. במידה ואין אפשרות כזאת, יש להעביר ערוצים בפורמט Wave, בפרמטרים הזהים לסשן ההקלטות (Sample Rate & Bit Depth), כאשר כל הערוצים מתחילים באותה הנקודה על ה-Time Line.
האם להסיר Plug Ins שהשתמשנו בהם במהלך הסשן? כדאי להשאיר רק כאלה שהם מהווים חלק מהסאונד של הכלי. לדוגמא – נניח שהקלטתם גיטרה חשמלית, ואתם שהיא תהיה עם אפקט Chorus. כדי להגיע לאפקט, פתחתם על הערוץ Plug In עם האפקט המבוקש. אם זה המצב, בוודאי שלא להסיר את האפקט, כי אז נאבד את הסאונד שרצינו
עבודת המיקס – אל "תרוצו" לפתוח מליון Plug Ins על כל ערוץ מהשנייה הראשונה. התחילו בבאלאנס. תרימו פיידרים, ותמקמו את הערוצים בפנורמה הסטריאופונית. מיקס טוב בנוי מבאלאס נכון. זה שם המשחק.
הטיפ השישי – לכל טכנאי מיקס יש טעם אישי. וכל טכנאי מיקס צריך סביבת עבודה שקטה מהפרעות והסחות לפחות ב-4 השעות הראשונות של המיקס. הדחף להיות נוכח במיקס מהדקה הראשונה הוא ברור ומובן, אבל מפספס את המטרה. הטכנאי צריך קצת זמן "לבד עם השיר". לפתוח את הערוצים בקצב שלו, ולעצב תמונה של סאונד. ברגע שהטכנאי הגיע לנקודה שהכל מרגיש לו טוב, זו הנקודה שהוא יקרא לכם לאולפן על מנת לשמוע ולסגור ביחד איתכם את המיקס, תוך התייחסות להערות שלכם.
סיימתם את המיקס? נהדר! קחו איתכם הורדה שלו להאזנה בסביבה שלכם. האולפן הוא הסביבה של טכנאי המיקסים, לא שלכם. האזינו למיקס במקום שבו אתם מאזינים באופן קבוע למוסיקה. במקום כזה תוכלו להבין בצורה מהירה האם אתם אוהבים את מה שאתם שומעים או לא. אני פחות בעד להאזין למיקס במליון רמקולים/אוזניות/מערכות סטריאו של סוסיתא/רמקול ישן שמצאתם בבית של סבתא מימי המנדט. אני חושב שהאזנה למיקס בסביבה שהיא מוכרת לכם תניב את המסקנות הטובות ביותר. זיכרו, שירים שאנחנו משווים אליהם את המיקס שלנו, כבר עברו מסטרינג. מה שאומר שה-Level שלהם יכול להיות גבוה יותר באופן משמעותי מהמיקס שלכם. זה לא אומר שהמיקס שלכם פחות טוב, זה פשוט אומר שהוא חלש יותר בעוצמה, וצריך לעבור מסטרינג. אם יש לכם תיקונים למיקס, הקפידו לרשום אותם בצורה מסודרת, ובשפה פשוטה.
השורה התחתונה – המיקס הוא תהליך כיפי ומרגש. אין סיבה להפוך מיקס למשהו מלחיץ. זה לא ניתוח לב פתוח, זו מוסיקה. וזה הדבר החשוב ביותר לזכור: מה שאתם שומעים במיקס עושה לכם הרגשה טובה?
סימן שאתם בכיוון הנכון.
בהצלחה!